סרגל עליון

פסיפס סיפורי תל-אביב

פסיפס "סיפורי תל אביב"

יצירת הפסיפס האומנותי הגדולה בישראל בשנים האחרונות
מושקת בימים אלה ב״מגדל מאייר״ בלב תל אביב והינה אלמנט
עיצובי מרכזי בתנופת הבניה התל אביבית.

הפסיפס ממוקם ב״שוק רוטשילד-אלנבי״ החדש.

אומני ״אילון מוזאיקה״ אשר נבחרו על ידי יזמי הפרוייקט ו״סטודיו ירון טל״
לביצוע היצירה בקונספט ״סיפורי תל אביב״ הפכו את שדרת העמודים (קארדו),
לשיר הלל לעיר הישראלית הראשונה.
כשמדברים על פסיפס אומנותי בתל אביב חשוב לציין את יצירת הפסיפס של
נחום גוטמן, ״תולדות תל אביב״, אשר נמצא בסמוך. פסיפס אומנותי זה מוקדש
לרגעים מכוננים בהקמת המדינה ולתל אביב בפרט. כתמי הצבע בהם מתחוללות
סצנות קטנות מגלמים בחובם את תחילת ההוויה הישראלית.
״פסיפס סיפורי תל אביב״ מוקדש להוויה העכשווית בסצנה התל אביבית ומספק
נוכחות עזה של ״יש״.
כל מי שעומד ליד עמודי הפסיפס האומנותי ושולח ידו לגעת, מבחין בתשומת הלב
אשר הושקעה בכל אבן, מתוך עשרות אלפי האבנים אשר שובצו בעבודת יד ויוצרות
יחדיו טקסטורת תבליט פסיפס אומנותי ברמת מורכבות גבוהה ויוצאת דופן.‬

המעצבות לי חיה ולדיסלבסקי ומיכל פרלמן-סלוק
מספרות על בחירת נושאי היצירות:‬

אורבניזם‬

עיצוב עמוד האורבניזם נוצר כמחווה למחשבותיו הנודדות של אדם בשעות הלילה
הקטנות בעיר תל אביב. אני מוצאת שבשעות הלילה, העיר נכנסת ל״הלך רוח״
אחר ומאפשרת למחשבות לנדוד, לפעמים המחשבת ממוקדות ולפעמים כל הסובב
דבק בהן. בעמוד זה אספתי לקט מ״תכשיטי העיר״ – מפסלים ועד ביניינים, ותיארתי
את אותה ״תפאורה עירונית״ המזמנת מחשבות בסבלנות אין קץ בעיר שכולה
״אפשרות״. העיר תל אביב מלאה ותוססת וכך גם יומו של האדם החי בעיר.

שוק‬

משום ש״שוק רוטשילד״ הינו גירסה מרועננת לשוק כפי שאנו מכירים, חשבתי
שיהיה מעניין להכניס את ה״שוק לתוך השוק״. על כן המחשבה הראשונה שעלתה
בראשי הייתה ״להכניס״ ליצירה את השוק התל אביבי הוותיק והמזוהה, ומה
יותר וותיק ומזוהה מ״שוק הכרמל״? מיקרו-קוסמוס ישראלי אסלי. דו קיום שוקק
וצבעוני. מגוון טיפוסים, ממגוון עדות בתמהיל קריאות בסטיונרים נרגשות ״רק
היום! רק היום!״ מציעות את כל טוב היום. פרוסת אבטיח בשל ״על הסכין״ וילד
נרגש ומבולבל מכל שסביב .

ים‬

כחלק מחיפושי אחר ״מקומות ישראלים״ היה ברור שלא ניתן להתעלם מחוף
הים התל אביבי. שיא ה״ישראליות״ הינה חוף ״מציצים״ שנקרא על שם הסרט
״מציצים״ בו שיחקו אריק איינשטיין ואורי זוהר בשנות ה- 70 .
רצועת החוף המאגפת את העיר ממערב פוגשת כל תל-אביבי באופן יום יומי ועל
כן הדינמיות הישראלית בולטת גם כאן – מתכונת תקתוקי המטקות שבין כיסאות
הפלסטיק למגבות והשימשיות, שלא לדבר על חריצי האבטיח הבשל בו עסקו
תערוכות רבות כדימוי ״ישראלי״ מוביל.‬

פארק‬

לעיר תל אביב עורקים: שדרות רוטשילד, שדרות הציונות, שדרות הר ציון וכן
הלאה. מעברי תנועה אלה הפכו לאטרקציות תיירותית ומוקד חיים מרכזי בעיר.
מאנשים מעונבים לספורטאים, מאמהות המטיילות עם ילדהן לאמנים המציגים
מיצגי רחוב ומהפגנות אנרגטיות עד לילדים הרוכבים לבית ספרם. לכולם ייעד,
אך המפגש בשדרה מאפשר רגע קצקצר שכולו ״אפשרות״.
החיים השוקקים בעיר אינם פוסקים ונוגעים בכל המגזרים בשיתוף פעולה סבלני
ופורה. בעיצוב העמוד תיארתי ״רגע״ שכזה על השבילים במרכז השדרות.‬

קולינריה

המפגש המעניין בין עולם הקולינריה העכשווי: מסעדות הגורמה, הקפה האיטלקי,
יין וקוקטלים, שף וסועדים עם שוק הכרמל, הגזוז, הלימונדה הוורודה, ריחות
תבלינים, קפה שחור, סירי אוכל, פירות וירקות, דגים, הציבו בפני אתגר בשילובם.
ראיתי בפסיפס זה את סבי, שהגיש תבשילים יווניים ב״מועדון ניצולי השואה״ בקומה
השלישית של הבניין מעל שוק לוינסקי. תל אביב מציעה את המקומות השונים
והמגוונים, ומספרת על האנשים שיושבים בהם היום ואלה שישבו בהם פעם.

תרבות מוסיקה

באיור זה עמד בפני האתגר של תמצות ושילוב שני נושאים:
האחד מוזיאון תל אביב וגלריות, ברנקוזי וקדישמן, תיאטראות, היכל האופרה,
מרכז סוזן דלאל, פסלים וציירים ישראליים משנות ה 20- ועד היום. השני הגרפיטי,
אמנות רחוב, נחלת בנימין, הופעות ומסיבות רחוב.
שאפתי לבטא בפסיפס אמנותי זה את המציאות ההרמונית ואת העושר שכל כך
מאפיין את תל אביב.