סרגל עליון

השתרשות הפסיפס האומנותי בבתי כנסת

פסיפס אומנותי מעוין מעלה אדומים
שטיח גאומטרי, מעלה אדומים. תעתיק אילון מוזאיקה

ישראל נחשבת ל"מעצמת פסיפס" וזאת מפני שכמות הפסיפסים העתיקים שנמצאו בחפירותיה, גדול במיוחד ביחס לשטחה. רוב הפסיפסים הינם מהתקופה הרומית שלאחר חורבן הבית ומהתקופה הביזנטית (70 – 638 לספירה). הפסיפסים נחשפו בעיקר במבנים ציבוריים ובבתי העשירים ומהם ניתן ללמוד על רמת החיים ואורחות חיי התושבים הגויים והיהודיים במקום. שרידי פסיפסים מרהיבים ומפוארים נמצאו גם בבתי כנסת רבים: בית אלפא, מעון, נערן, יריחו, חמת טבריה, רחוב, סוסיא ועוד.

פעמים רבות קיים ניגוד בין האיסור בתורה לעשות תמונה לבין הציורים המופיעים בפסיפסי בתי כנסת מסוימים. לרוב, בתי הכנסת באזורים בהם ישבו יהודים בלבד, לא קושטו ולא פוארו ואילו ראשי קהילות יהודיים בישובים באזורים נוצריים, הושפעו מאוד מסביבתם הנוצרית, אלה התרשמו מאומנות הפסיפס והזמינו גם הם פסיפסים שיעטרו את רצפות בתי הכנסת שלהם, תוך שהם הקפידו להשתמש לרוב במוטיבים יהודיים ייחודיים ונמנעו משימוש בדמויות אנשים מפוארות ומושקעות.

שלום על ישראל, יריחו וגלגל המזלות, בית אלפא.
שלום על ישראל, יריחו. וגלגל המזלות, בית אלפא. תעתיק אילון מוזאיקה

דוגמה בולטת היא רצפת הפסיפס מבית הכנסת העתיק בבית אלפא מהמאה השישית לספירה, שנחשפה בשנת 1928 כמעט בשלמותה והיא כוללת 3 חלקים: גלגל המזלות הכולל תמונות המזלות וסמלי עונות השנה, כאשר במרכז בולט אל השמש הליוס, דבר המעיד על כך שהאומן שביצע את העבודה היה כפי הנראה הלניסטי. שני החלקים הנוספים מכילים תכנים יהודיים מובהקים: עקדת יצחק הכוללת תמונות המפרטות את תהליך העקדה, כולל: חמור, אייל וגם את ידו של המלאך. בחלקו האחרון של הפסיפס מופיעה מנורת המקדש, לצידה כלי קודש ומתחתיה שני אריות

רפליקת-ארון-הקודש-מבית-אלפא (1)
ארון הקודש, בית אלפא. תעתיק אילון מוזאיקה

מאחר והיהודים שילבו דמויות תנכיות שלא על מנת להלל את הדמויות עצמן, הם לא ייחסו חשיבות לעובדה שהדמויות מונחות על הרצפה. לעומתם, הנוכריים נטו להשתמש בדמויות המקודשות להם בעיקר על גבי קירות ותקרות על מנת שלא ידרכו עליהם.
באתרים שונים ברחבי הארץ נחשפו פסיפסים בעלי אותן תמונות (אם כי ניתן להבחין בהבדלים בין יצירה ליצירה), עובדה זו מלמדת כפי הנראה, כי מזמין הפסיפס יכול היה לבחור תמונה מ"קטלוג דגמים" שהיה קיים ואמנים נודדים עברו ממקום למקום, ביצעו את העבודה על פי דרישת הלקוח ולעיתים אף השאירו את חתימתם על גבי העבודה.

בשנים האחרונות חלה פריחה מחודשת של אומנות הפסיפס ובבתי כנסת רבים בארץ וברחבי העולם, משלבים רפליקות (תעתיקים) מתוך פסיפסים מקוריים רבים שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות ובכך "מחזירים עטרה ליושנה" ומפיחים רוח חיים באומנות הפסיפס עתיקת היומין